פרשת ויקהל עוסקת בהוראות בניית המשכן וביצוע מלאכותיו, כמו שתוארו בפרשות הקודמות. בפרשה זו, משה מכנס את בני ישראל ומבקש מהם להביא תרומות למשכן, ואז מתחילים להכין את הכלים והבגדים הקדושים. בנוסף, ישנה חזרה על הציווי לשמירת השבת.

פרשת שמות מתארת את תחילת שעבוד בני ישראל במצרים, גזירת פרעה להשליך את הבנים ליאור, והצלת משה על ידי בת פרעה. משה גדל בארמון, בורח למדיין, זוכה להתגלות בסנה הבוער, ונשלח להוציא את בני ישראל ממצרים, אך פרעה מסרב ומשעבד את העם עוד יותר.

פרשת וארא מתארת את תחילת שליחותו של משה להוציא את בני ישראל ממצרים, ואת סירובו העיקש של פרעה לשחררם. ה’ מביא על מצרים שבע מתוך עשר המכות – דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד – כדי להראות את כוחו ולהביא לגאולת העם.

פרשת בא מתארת את שלוש המכות האחרונות על מצרים – ארבה, חושך ומכת בכורות – שבסופן פרעה משלח את בני ישראל ממצרים. ה’ מצווה על חג הפסח, קורבן הפסח ומצות, ובני ישראל יוצאים בחיפזון לחירות אחרי 210 שנות שעבוד.